לביטוח מנהלים יש הילה של מוצר חיסכון יוקרתי. ואולם למעשה, מדובר בימינו בחיסכון פנסיוני לכל דבר ועניין, שדומה (וכמעט זהה) בתפקידיו ובתנאיו לקרן פנסיה. ייתכן שהמוניטין שקיבל המוצר הזה הוא בזכות השם, המילה "מנהלים" נותנת לו נופח יוקרתי. אבל ייתכן גם שהסיבה קשורה יותר למציאות. עד סוף שנת 2007 ביטוח מנהלים העניק אופציה ייחודית למשיכת הכספים שנחסכו בו בעת הפרישה – בסכום הוני אחד חד-פעמי, ולא כקצבה; ועד סוף 2012 עוד נמכרו ביטוחי מנהלים עם מקדם המרה מובטח.
מאז החוקים השתנו, וכיום אין יותר ביטוח מנהלים שמאפשר משיכה בצורה הזו, ואסור לשווק מוצרים פנסיוניים עם מקדם המרה מובטח. עם זאת, מי שכבר החזיק בסוגים כאלה של ביטוחי מנהלים שומר על הזכויות הקשורות אליו. בכתבה זו נפרט מהו ביטוח מנהלים, מה ההבדל בין ביטוחי המנהלים שנמכרו עד 2007 לבין ביטוחי המנהלים שנמכרים היום, מהו מקדם המרה לקצבה ולמה הוא מבדיל את ביטוחי המנהלים הישנים מהחדשים ואיך מממשים את הזכויות.
מה זה ביטוח מנהלים?
ביטוח מנהלים הוא חיסכון פנסיוני שמגיע בצורה של פוליסת ביטוח משולבת חיסכון. כספי החוסכים מושקעים בשוק ההון על מנת לייצר להם תשואה, ובעת הגעה לגיל הפרישה – 67 לגברים ו-62-65 לנשים (בהתאם לרפורמה להעלאת גיל הפרישה לנשים) – יכולים העמיתים להפסיק לעבוד, ולהתחיל למשוך את הכספים שנחסכו כקצבה חודשית.
ההפרשות לביטוח מנהלים (ולכל סוג של חיסכון פנסיוני) מורכבות כך: 6.5% הפקדות לרכיב תגמולי המעסיק (עד 7.5% במקרים מסוימים); 6% או 8.33% לרכיב הפיצויים (בהתאם לחוזה העבודה של המבוטח); ו-6% לרכיב תגמולי העובד. החוסך רשאי להפקיד בחודש סכום של עד 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק. נכון ל-2023 השכר החודשי הממוצע במשק הוא 11,870 שקלים – וכך סכום ההפקדה החודשי המקסימלי לחיסכון פנסיוני הוא 4,866 שקל.
ההבדלים בין ביטוחי המנהלים של היום לאלה ששווקו בעבר, נעוץ בדרכים שבהן ניתן למשוך את הכספים בעת הפרישה.
ביטוח מנהלים הוני וקצבתי
כאשר מגיעים לעת הפרישה, ניתן לממש את זכויותינו בחיסכון הפנסיוני, ולהתחיל לקבל את הכספים שחסכנו במשך שנים. כיום, רוב מכשירי החיסכון הפנסיוני מעניקים את הכספים בצורה של קצבה – כלומר, מחלקים את הסכום שנחסך לחודשים, ובכל חודש מקבלים מנה קטנה ממנו (יש לכך חריג, ונגיע אליו בהמשך). את הקצבה מחשבים לפי נתון שנקרא מקדם המרה, שנועד לצפות את משך הזמן שבו יזדקק החוסך לקצבה, עד שילך לבית עולמו.
כפי שצוין, עד שנת 2007 נמכרו ביטוחי מנהלים שאפשרו למשוך את הכספים שנחסכו בפוליסה במנה אחת של כל הכסף. הדבר נחשב לתנאי מיטיב במיוחד, מכיוון שכך החוסך "נפגש" בוודאות עם כל הכסף שנחסך, ויכול באותו מעמד להשקיע את ההון החדש ולהמשיך ליהנות מתשואות. ואולם, תיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים שנכנס לתוקפו החל מ-2008 הביא להפסקה של האפשרות הזו למשיכה, ומאז כלל ביטוחי המנהלים שמשווקים הם קצבתיים, כלומר יכולים להימשך רק כקצבה חודשית.
לגבי מי שכבר מחזיק בביטוח מנהלים שנרכש לפני סוף 2007, חלים כמה כללים:
- את הכסף שהופקד עד סוף 2007 ואת התשואות שנוצרו ממנו, ניתן למשוך כסכום הוני חד-פעמי.
- כל כסף שהופקד לאחר מכן והתשואות שנוצרו ממנו, יותרו למשיכה רק כקצבה.
- בדומה לקופות גמל, אם לחוסך יש כבר קצבה מינימלית של 4,850 שקלים (נתוני 2023) הוא יוכל לקבל את הכספים שהופקדו לאחר 2007 במשיכה אחת כסכום הוני.
מי שמחזיק בביטוח מנהלים הוני, ועדיין לא הגיע לגיל הפרישה – יכול לשקול לנייד את הכספים מביטוח המנהלים לקופת גמל. כשיעמוד בתנאי קופות הגמל לפי תיקון 190 לפקודת מס הכנסה – יוכל למשוך את הכסף בסכום הוני חד-פעמי.
מקדם המרה לקצבה מובטח
משיכה הונית זה נחמד, אבל מה שבאמת עשה את ההבדל בין ביטוח מנהלים לקרן פנסיה עד שנת 2012, היה מקדם המרה לקצבה מובטח. מה זה אומר? נתחיל בלהבין מהו מקדם המרה לקצבה.
לקראת ההגעה לגיל פרישה, הגוף המנהל את החיסכון עורך חישוב של אורך הזמן שאותו הוא מעריך שבמהלכו תוענק הקצבה לחוסך. מדובר בקצבה לשארית חייו. תוצאת החישוב הזה נקראת "מקדם המרה לקצבה", והוא נערך אל מול לוחות של גילאי תמותה ממוצעים.
את כלל הכסף שצבר החוסך בחיסכון הפנסיוני מחלקים במקדם ההמרה, וכך מקבלים את סכום הקצבה החודשית. מקדם ההמרה הוא למעשה מספר החודשים שצופים חברת הביטוח או בית ההשקעות שבמהלכם יצטרכו להעניק למבוטח קצבה. לכן מי שצבר 900,000 שקלים בחיסכון הפנסיוני, ומקדם הקצבה שלו הוא 220 נניח, הקצבה החודשית שלה הוא יוכל לצפות היא 4,090 שקלים. כלומר, מקדם המרה נמוך משמעותו קצבה גבוהה יותר.
בימינו, מקדם ההמרה מחושב בעת היציאה לגמלאות. זאת מכיוון שתוחלת החיים משתנה תדיר, ובהתאם לכך מחירי הביטוח – וכמובן, גובה הקצבאות. אך בביטוחי מנהלים שהונפקו עד סוף 2012, הוצעו לחוסכים מקדמי המרה קבועים מראש, וכך לא משנה מה היו השינויים בתוחלת החיים הממוצעת, המבוטח היה יודע מה יהיה מקדם ההמרה שממנו ייהנה. עד 2001, מקדמי ההמרה שהובטחו היו נמוכים במיוחד (המשמעות היא קצבאות גבוהות יותר).
מי שפתח ביטוח מנהלים עד דצמבר 1989 קיבל מקדם המרה מובטח של 144.2. ב-1990 עודכן המקדם ל-153.16. מי שרכש ביטוח מנהלים בין ינואר 1991 למאי 2001 קיבל מקדם המרה מובטח של 166.63. החל מ-2001 הוגדרו מקדמי המרה משתנים חדשים, אך עדיין מובטחים, רובם מעל 200. החל מינואר 2013, אסור לשווק פוליסות ביטוח מנהלים עם מקדמי המרה קבועים מראש. כך, בביטוח המנהלים המודרני, מקדמי ההמרה נקבעים בעת ההגעה לפרישה, כמו בקרן פנסיה.
